כללי
הוצאה הונית אינה מותרת בניכוי, היות ובסעיף 17 רישא נקבע כי הוצאה מותרת בניכוי רק כאשר היא משמשת בייצור הכנסה בשנת המס, והיות ובסעיף 32(3) נקבע כי הוצאה הונית אינה מותרת בניכוי.
מה דינן של הוצאות מחקר ופיתוח?
היות והן בעלות אופי הוני וזאת משום שמחקר ופיתוח המוצר מורכב מרכיבים רבים, נמשך זמן רב, ומעניק לנישום יתרון מתמיד.
יוצא אפוא, כי כל ההוצאות שהושקעו בכדי לשם עריכת המחקר ולשם פיתוח המוצר הן הוצאות הוניות שאינן מותרות בניכוי.
המחוקק הגיע למסקנה כי דיני המס הקיימים אינם מעודדים היזמים לערוך מחקרים ולפתח מוצרים, וגורמים לחוסר יתרון למשק הישראלי ביחס לשאר מדינות העולם.
מהסיבות לעיל חוקק סעיף 20א לפקודה, המתיר ניכוין של הוצאות מדעיות בשל מחקר ופיתוח, במטרה לעודד ולהמריץ נישומים להשקיע בפיתוח מפעליהם.
תנאים להתרת הוצאה מו"פ:
- הוצאת מו"פ הינן הוצאות הקשורות לתחומי התעשייה, החקלאות, התחבורה או האנרגיה.
- המחקר אושר קוגניטיבית בידי הגורם המוסמך על ידי השר במשרד שבתחום פעולתו נוגע המחקר.
- יופחת סכום המענק מהוצאות מו"פ המותרות בניכוי.
- הוצאות מו"פ לא נדרשו בניכוי כהוצאות פחת.
- נישום הדורש את הוצאות מו"פ בניכוי נמנה על אחת משלושת הקבוצות המפורטות בסעיף 20א לפקודה.
סעיף 20א(א)(2) לפקודה קובע, כי הוצאות מו"פ שהוציא בעל מפעל לשם פיתוח או קידום מפעלו, שאינן מותרות בניכוי משום שאחד או יותר מחמשת התנאים הקוגניטיביים לא מתקיימים, מותרות בניכוי בשלושה שיעורים שנתיים שווים החל בשנת המס שבה שולמו .
הקלות מס למשקיעים בחברות מו"פ :
התרת עלות ההשקעה בחברת מו"פ ע"י יחיד על פני שלוש שנים
השקעה של יחיד במניות של חברת מו"פ עד סך של 5 מיליון ש"ח תותר כהוצאה פירותית ותותר לקיזוז כנגד כל מקור הכנסה, על פני שלוש שנים, בכפוף לתנאים מסוימים וביניהם:
- חברת המו"פ הינה חברה ישראלית; ניירות הערך של חברת המו"פ אינן רשומות למסחר; 75% מסכום ההשקעה של היחיד משמשים למו"פ; 75% לפחות מהוצאות המו"פ של החברה הוצאות בישראל; הכנסותיה של חברת המו"פ לא עלו על 50% מהוצאות המו"פ;
- ההשקעה בוצעה בין השנים 2011 עד 2015 כנגד הקצאה של מניות בחברת המו"פ.
- המשקיע מחזיק במניות עד תום תקופת ההטבה.
- בעת חישוב רווח הון ממכירת המניות יוקטן המחיר המקורי בסכום שהותר בניכוי.
